חג הסוכות, אחד משלושת הרגלים, נחגג בקהילות יהודיות ברחבי העולם מזה אלפי שנים. למרות שהמהות של החג זהה בכל מקום, ללא תלות במיקום ובתקופה (זכר ליציאת מצרים והישיבה בסוכות במדבר), המנהגים והמסורות שהתפתחו סביב הנושא קיבלו תפנית ייחודית ואף מרתקת בשלל קהילות בעולם.
סקרנים לדעת כיצד נחגג החג ברחבי העולם לאורך ההיסטוריה? קבלו סקירה סופר מעניינת!
מרוקו: צבעוניות ושפע
בקהילות היהודיות במרוקו, בעיקר במאה ה-19 וה-20, נהגו לקשט את הסוכה בסגנון ססגוני. בדים צבעוניים ותכשיטים מסורתיים שימשו כקישוטים, ובו זמנית שיקפו את התרבות העשירה של יהדות צפון אפריקה. כמו כן, מנהג ייחודי ומעניין שהתפתח במקום, התקשר לתליית דגים חיים בבקבוקי זכוכית בתוך סוכה, כסמל לשפע וברכה.
איטליה: מסורת על גגות רומא
ברומא, מהמאה ה-16 ואילך, התפתחה מסורת של בניית סוכות על מרפסות וגגות שטוחים. הדבר נבע מהצפיפות העירונית, אך בו זמנית גם מהרצון לשמור על פרטיות בתקופה של רדיפות. באשר לקישוטים לסוכה, אלו התמקדו בפירות הדר ובענפי ברוש, שהיו מצויים בשפע באזור.
תימן: בנייה לגובה
יהודי תימן, עד לעלייתם הגדולה לישראל באמצע המאה ה-20, נהגו לבנות סוכות גבוהות במיוחד, לעתים בגובה של שתי קומות. הם השתמשו בענפי תמר לסכך, חומר מקומי שנחשב מאוד זמין. מנהג זה שיקף את החשיבות הרבה שייחסו לחג ואת הרצון לתת מקום של כבוד לקיום המצווה.
הודו: עיצוב טרופי
הקהילה היהודית בקוצ'ין שבהודו, שהתקיימה במקום במשך מאות שנים עד לעלייה ארצה, שילבה אלמנטים מקומיים בעיצוב הסוכה. כך למשל נהגו להשתמש כסכך בעלי בננה ובעלי קוקוס, עובדה שהעניקה לסוכות מראה טרופי ייחודי וססגוני.
ארצות הברית: חדשנות וקהילתיות
בערים גדולות בארצות הברית, ממש כמו ניו יורק, התפתחה במאה ה-20 מסורת של "סוכות קהילתיות גדולות", אשר הוקמו בפרהסיה, בפארקים וברחובות. כמו כן, באזורים שנחשבו קרים במיוחד, התפתחו "סוכות חורף", כלומר סוכות מבודדות במיוחד, במטרה לאפשר את השהות בסוכה, בהתאם למצווה.
אוסטרליה: חגיגת האביב
ביבשת הדרומית, חג הסוכות חל בתחילת האביב. כתוצאה מכך, התפתחה מסורת של קישוט הסוכות בפרחי אביב מקומיים. במקביל, בעשורים האחרונים, יש קהילות המשלבות אלמנטים מתרבות האבוריג'ינים בעיצוב הסוכה, כאות הוקרה לתרבות המקומית.
גרמניה: פתיחות ודו-קיום
בברלין של המאה ה-21, התפתחה מסורת של בניית סוכה גדולה וציבורית בכיכר העיר, כחלק מפסטיבל תרבות יהודי. מנהג זה משקף את הפתיחות לאחר ואת הרצון לשתף את התרבות היהודית עם הציבור הרחב.
כאן בארץ
עתה אם נחזור אל הסוכה הישראלית כחול לבן, נמצא שפע של עיצובים. יש קישוטים לסוכה שמתבססים על בדים, יש קישוטים לסוכה שתבססים על יצירות נייר, יש סוכות שמסתפקות בבד לבן ולעומתן סוכות שמשתמשות בבד שמגיע עם איורים (בין היתר אנחנו ב"סוכה דיל" מוכרים גם כאלו – כנסו להציץ!).
כמו כן, יש סוכות כשרות ויש סוכות שאינן. יש סוכות קטנות ויש סוכות קהילתיות, כך שכל היופי הוא המכנה המשותף - הרצון לשמור על מהות החג, בין אם מדובר בסוכה מפוארת בשכונה חרדית, ובין אם מדובר בסוכה מינימליסטית במרכז תל אביב. כל סוכה מבטאות את הרעיון המדהים של ארעיות לצד אחדות.
מסקנה? יש לזכור שאין זה משנה אם בונים סוכה בסגנון מרוקאי עשיר, או סוכה בסגנון מודרני מינימליסטי, העיקר המסר והשמירה על המסורת.
מה איתכם?
האם יש לכם מנהגי סוכות מיוחדים שנשמרים לאורך השנים? האם נוהגים לעשות טיולי סוכות בשכונה, או במקומות יותר מרוחקים?
אין ספק שמדובר בסיור מרהיב, וכיף לדעת שהוא מתפתח ובו זמנית נשמר לאורך המסורת היהודית.