הקשר שבין אחדות העם לחג סוכות

הקשר שבין אחדות העם לחג סוכות

הקשר שבין אחדות העם לחג סוכות
מאת: חן בן צבי

עוד מעט סוכות בפתח, וכל משפחה צריכה לקבל החלטה האם לחוות את החג בצורה מלאה, לצד סוכה מזמינה. יש משפחות שברור להן שגם השנה מקימים סוכה. יש משפחות שמתחילות להקים סוכה רק לאחר שנוספים ילדים למשפחה, ויש משפחות שבכל שנה מקבלות החלטה שונה.

כאן המקום לציין שבין אם תבחרו כך או אחרת, מעניין לגלות כיצד הסוכה מעבירה שיעור חשוב על האחדות שלנו בעם, ופה נעצור להסביר.

משמעות עמוקה

מצד אחד, סוכות הוא חג של ילדים. כיף להכין קישוטים לחג סוכות, כיף לעזור לבנות סוכה, כיף להתהלך בשכונה ולהכריע איזו סוכה מעוצבת מנצחת השנה, וכמובן שגם כיף לישון בסוכה, ולו ללילה אחד.

עם זאת, מעניין לגלות שמאחורי המצווה להקים סוכה מסתתרת משמעות עמוקה, שבימינו מאוד חשובה. אז מה החלק של ארבעת המינים ושל שלושת מצוות החג? מוזמנים לצלול עמנו פנימה, ובערב סוכות להסביר לאורחים על החלק החשוב של הסוכה באחדות העם.

שנתחיל עם ארבעת המינים?

לא כולנו מקפידים, אך כולנו מכירים את ארבעת המינים: לולב, הדס, אתרוג וערבה, כאשר ידוע שכל אחד מארבעת המינים משלים את השני:

  • האתרוג - בעל טעם וריח (דימוי לאנשי תורה שמקפידים על מעשים טובים).
  • הלולב - בעל טעם (התמר), אך חסר ריח (דימוי לאנשים שלומדים תורה, אך לא מקפידים על מידות טובות).
  • ההדס - נטול טעם, אך מפיץ ריח (דימוי לאנשים טובים, אך חסרי נגיעה לתורה).
  • הערבה - חסרת טעם וריח (דימוי לאנשים שרחוקים מהתורה וממידות טובות).

עם זאת, לא כולם יודעים את החלק המעניין ביותר...

ארבעת המינים מסמלים אחדות, אותו מושג שבימים אלו מהדהד מעל ומזכיר לכולנו מה חשוב באמת. כיצד אם כן ארבעת המינים נוגעים לדבר? כל אחד מאתנו יכול למצוא את עצמו באחד מארבעת המינים, אך רק ביחד אנחנו שלם, ולכן כאשר נוטלים את ארבעת המינים, מחזיקים בצורה מאוגדת בצד ימין את ההדס, הלולב והערבה, ואילו את האתרוג בצד שמאל.  

מדוע? למרות שהאתרוג כביכול "מנצח" (בעל טעם וריח), יש לזכור שהוא אינו מעל אף אחד אחד, ואכן הברכה אינה 'על נטילת אתרוג' ואף אינה על 'נטילת ארבעת המינים', אלא על 'נטילת לולב', וזאת בשלה המילה "לב" שמסתתרת בשם. הלב הנו סמל מובהק לאיחוד בעם - כולנו לב אחד.   

שלושת מצוות החג

לאחר שהבנו מהו המסר הסמוי של ארבעת המינים, נעבור להכיר את שלושת מצוות החג:

  1. מצוות ישיבה בסוכה - "בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות".
  2. מצוות נטילת ארבעת המינים - "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל".
  3. להיות בשמחה - "ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים".

בעוד ששתי המצוות הראשונות נחשבות מוכרות, הרי שהשלישית מצליחה להישכח, אם כי היא חשובה לא פחות, ויש בכוחה להפיח חיים באחדות של עם ישראל. שנרחיב?

הסוכה פותחת את ביתנו לאורחים ולקהילה, ובכך מבטאת ערכים של הכנסת אורחים וגמילות חסדים, ואלו שני ערכים מאוד חשובים שמאדירים אותנו כאנשים.

מעבר לכך, אם נשים כאן את הציטוט הבא: "בחג הסוכות תעשה לך שבעת ימים ... ושמחת בחגך. . . והיית אך שמח" (דברים טז), נחדד שהשמחה אינה אמורה להיות אישית, אלא שמחה של כל העם, ממש כפי שניתן להבין מהציטוט הבא: "ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך".

כולנו לב אחד

שנסכם? סוכות הנו זמן צבעוני ושמח, אך גם אמור להזכיר לנו לראות ולהכיל את האחר. כל אחד בדרכו ובהתאם ליכולתו. "והיית אך שמח"!